כהן נ' משרד עו"ד: דוד ישי

החלטה

בפני ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שלא נעתר לבקשת המבקש לעכב את ביצוע מכירת ביתו. לטענת המערער הוא קיבל הסכמה של כל נושיו לעכב את מכירת הבית, על מנת לאפשר לו להגיע להסדר עם כל הנושים. על אף הסכמה זו לא עיכב רשם ההוצאה לפועל את המכירה והמכר אושר. המבקש מבקש איפוא לעכב את מכירת הבית ל- 3 חודשים כדי לאפשר לו סילוק כל חובותיו על ידי קבלת הלוואה כנגד שיעבוד הבית.

המשיב טוען כי אין מקום להיעתר לבקשה מהסיבות הבאות:

א. הערעור הוגש ללא תצהיר בניגוד לתקנות ההוצאה לפועל.

ב. הוגש ערעור בעוד שלפי בדין היה צריך להגיש בר"ע.

ג. מדובר בתיק הוצל"פ ומינוי כונס נכסים שהתחיל כבר ב- 2005 ועד היום לא נפרעו החובות של המבקש למרות שביקש וקיבל מספר פעמים עיכוב הליכים כדי לאפשר לו להגיע להסדר עם נושיו.

ד. מדובר במכר שאושר על ידי הרשם ומלוא התמורה שולמה. לפיכך, קבלת הערעור עלולה לפגוע בצדדי ג' שרכשו את הדירה מה עוד שהם לא צורפו כצד להליך.

ה. הנכס אינו משמש דירת מגורים של המבקש אלא נכס להשכרה.

ו. מספר חודשים לפני מתן החלטת כב' הרשם עליה הוגש הערעור נשוא תיק זה, ניתנה החלטה של כב' הרשם קטוביץ (כתוארו אז) בבקשה אחרת לעיכוב הליכי מכירה שהגיש המבקש. על פי החלטה זו ניתן עיכוב של חודש ימים ונאמר בה במפורש שלא תינתן ארכה נוספת. על החלטה זו לא הוגש ערעור.

ז. המערער צרף הסכמים אליהם הגיע לכאורה עם נושיו השונים ואולם עיון בהם מראה שהמערער לא עמד בהם ולא שילם את הסכומים הנקובים בהם במועד הנקוב.

לבקשת המערער קוים דיון בו למעשה חזרו הצדדים על טענותיהם.

לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי אין מ קום להתערב בהחלטת כב' הרשם אשר סרב לעכב את מכירת הנכס ואישר לאחר מכן את המכירה ואלה נימוקי:

א. צודק המשיב בטענות לפיהן היה על המבקש להגיש בר"ע ולא ערעור וכן כי היה עליו לצרף תצהיר לבקשתו, דבר שלא נעשה. חוק ההוצל"פ והתקנות קובעים במפורש על אילו החלטות יש להגיש ערעור על אילו החלטות יש להגיש בר"ע. החלטה שלא לעכב מכר דירה אינה נכללת בהחלטות עליהן ניתן להגיש ערעור לפיכך היה על המשיב להגיש בר"ע ולא ערעור.

תקנות ההוצל"פ קובעות כי לבר"ע או לערעור יש לצרף תצהיר (תקנה 119(ה) - בר"ע ותקנה 120(ג) – ערעור) הערעור שהוגש לפני הוגש כאמור בטעות כערעור במקום בר"ע ולא צורף לו תצהיר לאימות העובדות.

ב. מדובר בהליך שנמשך שנים רבות שבמסגרתם ניתנו למבקש מספר הזדמנויות לסלק את חובותיו ולהימנע ממכירת הבית. גם הבקשה האחרונה לעיכוב הליכי מכירה לשם סגירת החובות הוגשה עוד בחודש אוקטובר 2012 ועד היום לא כוסו החובות למרות שחלפו גם 3 החודשים שביקש המבקש.

ג. תוצאת ערעור זה עלולה לפגוע ברוכשים שזכו במכר ושילמו את מלוא התמורה. למרות זאת לא צורפו הרוכשים כצד להליך.

ד. במהלך הדיון טען ב"כ המבקש טענות לענין התמורה שהתקבלה שהיא על הצד הנמוך ואולם לטענה זו לא הובאו ראיות כלשהן לפיכך אין להתייחס לה.

ה. החלטת הרשם שלא אפשרה עיכוב הליכים נוסף נסמכה על החלטה קודמת של רשם אחר שבה נקבע במפורש שבנוסף לעיכוב המכירה למשך 30 יום שניתן באותה החלטה, לא יינתנו עיכובים נוספים. מתן עיכוב נוסף היה למעשה מהווה ערעור על החלטת רשם אחר דבר שאינו בסמכות הרשם. על החלטתו הקודמת של הרשם לפיה לא יינתן עיכוב נוסף לא הוגשה בר"ע לפיכך בצדק נדחתה הבקשה לעיכוב נוסף במכירת הבית.

התוצאה היא איפוא שיש לדחות את הערעור וכן אני עושה. אני מחייב את המערער בהוצאות ושכ"ט בסך 1,500 ₪ שישולמו מתוך כספי הערובה. את יתרת כספי הערובה יש להחזיר למערער אלא אם יש מניעה חוקית אחרת לעשות כן.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.